אבחונים פסיכולוגים במאה ה-21

אלה מכם שעברו בחייהם אבחון פסיכולוגי, זוכרים בודאי את הפסיכולוג נסחב עם ערכות אבחון כבדות, קופסאות ובהם כרטיסים מצהיבים עם תמונות שצולמו בתחילת המאה שעברה ושאלות שנוסחו, איך לומר, בעבר הרחוק. שאלות כמו כמה כמה עודף תקבל מלירה או מה צריך לעשות אם הולכים לאיבוד ביער - חוברו בעידן אחר, בו הכסף היה לירות ולא היה ג'י פי אס להתמצאות ביער. כדי שאבחון פסיכולוגי יהיה יעיל, הוא חייב להיות רלוונטי.  התכנים חייבים להתעדכן אחת לכמה שנים כדי לשקף את השינויים החברתיים והטכנולוגיים שהחברה עוברת. אחרי הכל, כשאני מאבחנת, אני בודקת תפקוד והסתגלות בחברה של ימינו, אני לא מתעניינת בזכרון הסטורי. הדור החדש של אבחונים פסיכולוגים נראה אחר לגמרי. אחרי הכל, אנחנו במאה ה-21. אז מה השתנה?

הבאתי מארה"ב את המבחנים החדישים בתחום האבחון הפסיכולוגי. חלק גדול מהמבחנים עבר מהפך טכנולוגי והם מתבצעים על אייפד או מול מחשב. זה פיתוח של השנים האחרונות שמאפשר לנבדק להגיב באופן אינטראקטיבי לפריטי האבחון. ילדים וגם בוגרים מאוד נהנים לעבוד מול האייפד והמחשב. אלה מכשירים מוכרים ואהובים, המפחיתים במידה ניכרת את אי הוודאות הנלווית לאבחון ותורמים להנאה ממנו. מיותר לציין שחומרי האבחון הם המילה האחרונה בתחום, ומכילים את החידושים בחזית המדע. הם מדוייקים מאוד, ומתבססים על מחקרים חדישים ועל נורמות מעודכנות. מדוע זה חשוב? משום שהאוכלוסיה השתנתה והתפתחה. אנו מצפים מרופא הילדים שימדוד את הגדילה של ילדנו תוך שימוש בעקומות גדילה מהשנים האחרונות משום שידוע שהאוכלוסיה גבהה בעשורים האחרונים. באותו אופן, עקומות התפקוד הפסיכולוגי משתנות באופן רציף, ואחת לכמה שנים יש לזרוק את המבחנים הישנים וליצור מבחנים חדשים עם נורמות חדשות. אגב, המחקר גילה שהאוכלוסייה נעשית חכמה יותר מידי עשור. אלו חדשות טובות. לכן, שימוש בכלים ישנים מעוות את התוצאות ונותן תמונה לא מדוייקת על התפקוד האמיתי.

באיזה מבחנים ממוחשבים אני עושה שימוש?

אבחון רמת משכל, אבחון זכרון, אבחון קשב מתמשך, אבחון מוטורי, אבחונים נוירופסיכולוגים, אבחונים לימודיים, אבחוני אישיות.

לא כל המבחנים ממוחשבים. לדוגמה, יש לי מבחן לאוטיזם חדיש מהשנתיים האחרונות 2- ADOS אשר נעשה בשיטות מסורתיות, על השטיח או על שולחן. 

הגישה לאבחון השתנתה גם היא. בעבר, מי שניגש לאבחון פסיכולוגי, ולא חשוב מה הסיבה לאבחון, עבר את אותה בטריית מבחנים. שמעתי שיש המכנים את הבטרייה הזו – החימוש הקדוש, כי מדובר בחמישה מבחנים מיתולוגיים שהיו נפוצים בשנות החמישים-שישים של המאה שעברה. היום הגישה היא שיש להתאים את הבטרייה לאדם ולא את האדם לבטרייה. מי שהופנה לאבחון כי הוריו חוששים שהוא על הספקטרום האוטיסטי יעבור אבחון אחר ממי שהופנה לאבחון לבדוק אם הוא זקוק להתאמות לימודיות, או סובל מבעיות קשב, או עבר פגיעת ראש. בקליניקה שלי יש עשרות סוגים של מבחנים ואני מתאימה לכל אחד את סוללת המבחנים המתאימה לו, לפי סיבת ההפניה לאבחון, ולפי מה שאני רואה במהלך האבחון. זה עוד יתרון אדיר למערכות הממוחשבות שיש לי – אני רואה תוצאות במקום ועושה החלטות לגבי המשך האבחון לפי הממצאים. אם לצטט את מי שנחשבת לאמא הגדולה של האבחון הנוירופסיכולוגי – ד"ר אדית קפלן ז"ל שעבדה שנים רבות בבוסטון ונודעה בלשונה המושחזת: "בטריות הן למכוניות, לא לאנשים".

מה קורה ביום האבחון?

האבחון בדרך כלל מתרחש בבוקר כשהקשב והריכוז הם במיטבם. אני רוצה לראות איך הילד או המבוגר מתפקד בשעות שהוא אמור לתפקד – בבית הספר או בעבודה. האבחון דורש הרבה משאבי קשב, ואין היגיון לדחותו לאחר הצהריים, אחרי יום לימודים או יום עבודה. זה עלול להיות מתיש ולתת תמונה לא נכונה של היכולות. לכן, חשוב לפנות בוקר שלם לאבחון. בתי הספר מבינים ומשתפים פעולה עם זה.

חשוב להגיע לאבחון אחרי שינה טובה בלילה וארוחת בוקר מזינה. כדאי להביא חטיפים, אנו עושים הפסקות לתדלק את המוח.

מה קורה ברקע?

תוצאות המבחנים הם רק חלק מהמידע שאני אוספת. אני לוקחת אינטייק מפורט: אני מדברת עם ההורים לגבי התפתחות, הסטוריה של הבעייה, ואיך היא מתבטאת כיום. אני ממליצה להורים לאפשר לי לדבר עם המורים ולקבל את חוות דעתם. כמובן שאני עושה זאת רק אם ההורים חותמים על ויתור סודיות. יש מקרים שהורים ומורים ממלאים שאלונים שנותנים מידע על סמפטומים שונים. במקרים שאנשים מקצועיים מעורבים בטיפול, אני פונה גם אליהם. לדוגמה: רופאים, נוירולוגים, פסיכיאטרים, מרפאות בעיסוק, או מטפלים אחרים.

איך מתקבלות התוצאות?

בדרך כלל ההורים מזומנים לפגישת משוב, בה אני עוברת בפירוט על הממצאים וההמלצות. לעתים אני מקבלת מידע נוסף בפגישת המשוב שחשוב להכניס לדו"ח. הדו"ח הכתוב ניתן להורים בפגישה זו או זמן קצר אחריה. באחריות ההורים להעביר את הדו"ח הכתוב לבית הספר. אני שמחה להמשיך את הליווי גם אחרי מסירת הדו"ח. יש מקרים רבים שההורים והילד זקוקים לסיוע בעבודה מול בית הספר, בוועדת ההשמה, בהדרכת מורים. יש מקרים בהם הילד נשאר אצלי לטיפול פסיכולוגי או ההורים מקבלים כמה פגישות ייעוץ.

מניסיוני – האבחון הוא הצעד הראשון. זה צעד חשוב ביותר הנותן להורים מידע ממה הילד סובל, מה הדיאגנוזה שלו. כדי שהאבחון ישיג את מטרתו ויהיה יעיל, חשוב להשתמש בו ולא לתייק אותו בצד. הוא מכיל את הדיאגנוזה כאמור, וגם את ההמלצות והכלים לטפל בה. ההמלצות הן להורים, למערכת בית הספר, למטפלים אחרים, וגם לילד עצמו. יש עבודה רבה אחרי האבחון ביישום ההמלצות, מעקב אחרי היישום, כוונון עדין שלהן לאחר תקופת זמן, והערכה מחדש במקרה הצורך. המלאכה אינה פשוטה ואינה קצרת מועד. הניסיון מראה שהורים שעובדים באופן שיתופי עם בית הספר ובונים יחסי אמון ושיתוף פעולה, רואים תוצאות מיטביות עבור ילדם.