הפרעת קשב ADHD

ADHD הם ראשי התיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder

מדובר בהפרעת קשב, לא הפרעת קשב וריכוז, רק קשב. זוהי בעיה נוירולוגית – מוחית המתאפיינת בדפוס מתמשך של חוסר קשב, היפראקטיביות או שילוב של שניהם. המילה הפרעה מרמזת כי מדובר בקושי המפריע להתפתחות ולתפקוד תקין של האדם, כפי שמצופה מבני גילו. הנה הסימפטומים העיקריים:

·      חוסר קשב (Inattention)  זה מצב בו האדם אינו מצליח לדבוק במשימה. מחשבותיו נודדות, יש לו קושי בהיצמדות למטרה ובמיקוד וחוסר אירגון. קשיים אלה אינם נובעים מחוסר הבנה, חוסר מוטיבציה או התנגדות. בשפה העממית מכנים אותו אסטרונאוט.

·      היפראקטיביות – (Hyperactivity) מתאר אדם הנמצא בתנועה מתמדת שאינה הולמת את הסיטואציה. הוא מניע את אצבעותיו, הולם בשולחן, מתפתל, מקפיץ רגל, ניטפל לחפץ, ומדבר ללא הפסקה. במבוגריםהיפראקטיביות מודגמת על ידי אי-שקט מוטורי או פעילות מתמדת המתישה את הסובבים אותם.

·      אימפולסיביות – (Impulsivity) פירושה ביצוע פעולות באופן פזיז ללא מחשבה תחילה עם פוטנציאל גבוה לנזק. לעתים אימפולסיביות מונעת מהשאיפה לתיגמול מיידי או מאי-יכולת לדחות סיפוקים מיידיים. אדם אימפולסיבי יכול להיות קולני, נכנס לדברי אחרים, לא מסוגל לחכות לתורו, או עושה החלטות ללא שיקול דעת לגבי השלכות ארוכות טווח.

חוסר קשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות הן ההתנהגויות המרכזיות בADHD. לחלק מהאנשים יש קושי רק עם אחת מההתנהגויות אך לאחרים יש קושי עם כולן.

כשמדובר בילדים, אנו רואים לעתים קרובות התנהגות תזזיתית: מעבר מפעילות אחת לשניה, חוסר הקשבה, פעילות ללא מחשבה תחילה, ופעילויות שנראות למתבונן המבוגר מן הצד כחסרות תכלית. הם יכולים לרוץ, לקפוץ, לזרוק דברים, להטיח את עצמם בקיר, לצרוח. ילדים שאינם נמצאים בסיטואציה מובנית, כמו בכיתה או בגן, יכולים להיראות היפראקטיביים ואימפולסיבים רוב הזמן. האם יש להם ADHD? בדרך כלל לא. האבחנה ניתנת לילד שהתנהגותו היא היפראקטיבית ו/או אימפולסיבית ו/או "אסטרונאוטית" ללא שליטה, בעיקר במצבים שבני גילו מסוגלים לאסוף את עצמם ולהקשיב לאחרים או לעבוד באופן תכליתי וממוקד לקראת מטרה.