ADHD העובדות
והמיתוסים הנה רשימה של מיתוסים נפוצים והעובדות הלכה
למעשה.
מיתוס
|
|
עובדה
|
ילדים שהם רק חסרי
קשב ולא היפראטיבים הם ADD,
לא ADHD
|
|
מ1994 אין יותר אבחנה של ADD. כולם מקבלים
דיאגנוזה של ADHD עם פירוט הסימפטומים:
Inattentive Type;
Hyperactivity/Impulsivity Type; Combined Type
|
|
|
|
ADHD נגרם על ידי חינוך גרוע בבית. כל מה שחסר לילד זה
קצת משמעת
|
|
ADHD לא נגרם על ידי חוסר משמעת
אך הקניית טכניקות להורים עוזרת ומשפרת את המצב
|
אין מצב רפואי כ ADHD
|
|
ADHD היא הפרעה נוירולוגית כלומר מצב רפואי. אין ילד שבוחר
להתנהג כאסטרונאוט או כארנב של אנרג'ייזר
|
|
|
|
אסור להתחיל עם
תרופות לטיפול בADHD
כי זה ממכר ומביא להתדרדרות לסמים
|
|
תרופות מעוררות (psychostimulants)
כמו ריטאלין הן אחת הדרכים
היעילות לטיפול בADHD אם ורק אם הטיפול התרופתי משולב עם טיפול התנהגותי. אין עדויות שטיפול תרופתי
ממכר או מביא להתמכרות לסמים אחרים. לעומת זאת, יש עדויות שחוסר טיפול בהפרעה זו
עלול להביא לשימוש לרעה בסמים.
|
|
|
|
יש אבחון-יתר של
התופעה שנובע מהאינטרס של חברות התרופות לשווק תרופות לילדים
|
|
זו טענה שנשמעה
לראשונה בארה"ב אך אינה נתמכת במחקרים. ADHD היא תופעה שסובלים ממנה 3-7% מהילדים. האחוז לא עלה במשך השנים.
|
|
|
|
אי אפשר לדעת אם
הילד שלי מקבל את האבחון והטיפול הנכון
|
|
יש לקחת את הילד לאבחון על ידי גורם מוסמך המנוסה בADHD. ההחלטה אם ליטול תרופות היא אינדיווידואלית. לא כל ילד או מבוגר
מאובחן צריך ליטול תרופות מעוררות. לעתים קרובות טיפול התנהגותי, הדרכת הורים ועיצוב
הסביבה מספיק ומביא לשיפור ולהקלה ניכרת בסימפטומים.
|
|
|
|
ADHD עובר עם הגיל
|
|
כ70% מהילדים
המאובחנים יוסיפו לסבול מסימפטומים של ADHD
בגיל ההתבגרות. כ50% מהם יראו סמפטומים של ADHD בבגרותם.
|
|
|
|
נוירולוג או
פסיכיאטר מאבחן ADHD
בקליניקה שלו
|
|
לא כך. יש לזכור שילדים
רבים לא ידגימו את הסימפטומים בביקור חד פעמי אצל הרופא. אבחון ADHD כולל מבחנים פורמליים וכן איסוף תצפיות
התנהגותיות בכמה מקומות: בית, בית-ספר, קליניקה, מגרש משחקים. המתאים ביותר לבצע אבחון ADHD יהיה נוירופסיכולוג.
|
|
|